מזרחה לכביש 90 ואזור הירמוך מקובץ

Views:
 
Category: Entertainment
     
 

Presentation Description

No description available.

Comments

Presentation Transcript

עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר:

עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר # עריכה: יונתן זיגמנד yonavilnai@gmail.com # תמונות (ללא הפנייה): גבי שכטר, שמעון זיגמנד, יונתן זיגמנד # בשקופיות האחרונות יש הפניות וביבליוגרפיה להרחבה בתמונה: גלויה משנות ה- 60 של עמק הירדן

מפת האזור עם האתרים שבמצגת (מתוך אתר 'עמוד ענן'). שביל האופניים 'סובב כנרת' עובר באזור מאתר נהריים, אל מצפה אבנר, שני האקוודוקטים וממשיך ממערב ומצפון לשער הגולן ומסדה. השביל מסומן בציור של אופניים על הכנרת, על גבי אבנים לאורך המסלול.:

מפת האזור עם האתרים שבמצגת (מתוך אתר 'עמוד ענן'). שביל האופניים 'סובב כנרת' עובר באזור מאתר נהריים, אל מצפה אבנר, שני האקוודוקטים וממשיך ממערב ומצפון לשער הגולן ומסדה. השביל מסומן בציור של אופניים על הכנרת, על גבי אבנים לאורך המסלול.

ההיסטוריה של האזור במאה העשרים:

ההיסטוריה של האזור במאה העשרים 'בקעת כנרות', או 'נגב כנרות' (המוזכר ביהושע י"א 2) ידועה כיום על שם המועצה בה היא שוכנת- 'עמק הירדן'. האזור כיום משובץ בשדות, מטעים, ברכות דגים וביישובים פורחים. אתר המועצה מראה זה יכול להזכיר לנו את הנוף שראה לוט בהשקיפו על "ככר הירדן, כי כולה מושקה" (בראשית י"ג 10), אך נוף זה איננו טבעי והוא תולדה של ההתיישבות הציונית באזור שהחלה בראשית המאה שעברה. עם הקמת הישובים הוחל גם בעיבוד נרחב של הקרקע, בתחילה כשטחי בעל ובהמשך כשלחין. בראשית המאה ה- 20 מוקמת המושבה מלחמיה/ מנחמיה בדרומו של האזור ולקראת סוף העשור הראשון מוקמות חוות כנרת, כנרת המושבה ודגניה. ישובים ערביים בעמק היו העיירה סמח/צמח והכפרים עובדייה, דלהמייה וסמרה. המקום נחשב כאזור ספר לא מפותח, המבוסס על חקלאות בעל. סעיף של קו הרכבת החיג'אזית מחיפה לדמשק (1905) עבר במרכז העמק, אך עדיין לא תרם להתפתחות הישובית והכלכלית. הכביש הראשון שנסלל באזור היה כביש טבריה-צמח (1920). צילום אוויר גרמני מ 1917/1918

בתחילה- התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן:

בתחילה- התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן עד אמצע שנות ה- 30 התרכזו הישובים היהודיים במערבו של עמק הירדן (דגניה ב' ב- 1920, בית זרע ב- 1927, אפיקים ב- 1932). רוב האדמות היו בידיהם של תושביה הערבים של צמח. החלקות היו קטנות ומפוצלות, והיה קושי למוסדות הציוניים לרכוש אדמות ולרכזן בגושים. רכישת הקרקעות וריכוזן בידיים יהודיות נמשכה שנים רבות, החל מ- 1925 ועד סוף שנות ה- 30. ראשון הישובים במזרחו של 'העמק' הוא קיבוץ אשדות יעקב שעובר למיקומו הנוכחי (מאתר גשר) באדמות דלהמייה ב- 1935. בשנת 1937, במסגרת ישובי 'חומה ומגדל' מוקמים הקיבוצים מסדה ושער הגולן. לאורך שנת המנדט וכן לאחר הקמת המדינה התקיימו חילופי שטחים והקצאות קרקע בין הישובים השונים ולמען ישובים נוספים שנוסדו (ב- 1949 מוקמים מעגן, תל קציר והאון). 'אוסף התצלומים הלאומי (ערכים מומלצים לחיפוש: אשדות יעקב, נהריים, ירמוך, מסדה, שער הגולן) קדיש לוז חורש את אדמת 'התלם הארוך' מתוך האתר של קיבוץ דגניה ב'

נהר הירמוך:

נהר הירמוך הירמוך אינו נזכר כלל במקרא. שמו מופיע לראשונה במקורות יהודיים במשנה, ובמקורות לטיניים אצל פליניוס, מהמאה הראשונה לסה"נ (נקרא הירומקס). הירמוך מתחתר בין הגולן לגלעד בקניון עמוק בינות למצוקי בזלת שחורים, גיר לבן וצמחייה ירוקה עשירה. עם 'יציאתו' אל עבר 'בקעת כנרות' מתפתל הנהר לאיטו כשמשני עבריו שטחי חקלאות פוריים. עד אמצע המאה ה- 20 היתה ספיקתו של הירמוך כ- 460 מלמ"ק, ובשנות ה- 90 הוערכה ספיקתו בכ- 360 מלמ"ק. ספיקת הנהר ירדה עקב הקמת סכרים ואגירת המים אצל הסורים וכן אצל הירדנים אשר מפנים את מי הירמוך דרך 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) לאורך כ- 110 ק"מ להשקיית אזור עמק הירדן אשר בשטחם. הירמוך משמש כקו גבול בין ארץ ישראל לעבר-הירדן כבר משנת 1922 (כקו הפרדה מנהלי- שני האזורים היו תחת שליטת בריטניה). נקבע שהגבול יעבור במרכז הנהר, דבר אשר גרם לבעיות ושאלות על מיקום הגבול עקב שטפונות וסחף אשר שינו את תוואי הירמוך. בהסכם השלום בין ישראל לירדן נקבע שקו הגבול יעקוב ויזוז עם כל שינוי (טבעי) בתוואי הנהרות (הירדן והירמוך). באזור נהריים הוסכם ש'האי' (אי השלום) יועבר לידי ריבונות ירדנית, אך תישמר גישה חופשית לחקלאים הישראלים לשם עיבוד השטח. שמורת הירמוך הירמוך בשנות ה- 40 מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי'

אתר נהריים:

אתר נהריים תחנת הכוח בנהריים, פרי חזונו של פנחס רוטנברג, החלה להיבנות ב- 1927 ונחנכה רשמית ב- 1932. המפעל נתן לאזור דחיפה רצינית ביצירת מקומות עבודה חדשים, סלילה והרחבת כבישים, והחשוב מכל- אספקת כוח חשמל שאפשרה הקמת מכוני שאיבה חדשים בירדן ובירמוך ובכך תרמה להתחזקות ולהתבססות הישובים. רבים מאנשי האזור, ערבים ויהודים כאחד, הועסקו בשלב הקמת התחנה. העובדים הערבים באו רובם מהכפרים שבעבר-הירדן. העובדים היהודים הגיעו מכל האזור (ורבים נוספים מכל חלקי הארץ). מרבית העובדים מהאזור הגיעו משני משקים: מגשר (אשדות יעקב) ומקבוצת השומר הצעיר בכנרת (אפיקים). השימוש בחשמל אפשר התקנת מנועים חשמליים במכוני שאיבת המים בשני הנהרות וכן בכנרת. בעזרת המשאבות הועלו המים מעמקי הירדן והירמוך אל 'ככר הירדן' ומשם באמות מים ובתעלות פתוחות אל עבר השדות.

PowerPoint Presentation:

תחנת הכוח בנהריים פעלה עד להקמת המדינה, עת השתלטו עליה כוחות הצבא העיראקי וחלק מאנשיה נפלו בשבי. התחנה ננטשה ונהרסה, ולא חזרה לפעול . אזור שכונת המגורים של עובדי המפעל, 'תל אור', נמצא על גבעה מדרום מזרח לאתר. 'תל אור' תפקד כיישוב לכל דבר (עם גן ילדים, בי"ס, מרפאה). היה זה הישוב היהודי היחיד בעבר-הירדן והוא לא נכלל בתחומי המדינה היהודית בהצעת החלוקה. בעבר עמד על תילו ביתו של רוטנברג, 'הבית הלבן', אך הוא פוצץ ע"י צה"ל עקב פעילות מחבלים באזור בתקופת מלחמת ההתשה. אזור 'האי', שנקרא כך מכיוון שהיה מוקף באפיקי הירדן והירמוך, נמצא בריבונות ירדנית, אך מעובד ע"י חקלאי אשדות יעקב. באתר זה ארע בשנת 1997 הרצח של שבע תלמידות מבית הספר בבית שמש. ניתן לצפות על אזור המפעל מכיוון 'גשר הישנה' ומהרמה שליד מנחמיה. אפשר להגיע לאתר ההנצחה המטופח לזכר שבע הבנות שנרצחו, משם ישנה תצפית על מכלול התעלות והסכרים. הכניסה היא דרך קיבוץ אשדות יעקב איחוד. מיד אחרי הפנייה מכביש 90 פונים ימינה ונוסעים ישר עד גדר הגבול. ניתן לבקר בשטח המפעל בעזרת ענף התיירות של אשדות יעקב. ישנה אפשרות לסיור רגלי ב'שביל הסכרים', או נסיעה ברכב עם מדריך, עמו מגיעים ל'אי השלום', לקרבת אתר הטורבינות ולתחנת הרכבת הייחודית של נהריים. האנדרטה לזכר הבנות שנרצחו. מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי' מצגת על נהריים של יגאל מורג

אשדות יעקב:

אשדות יעקב עד הפילוג בשנות ה- 50 לאיחוד ומאוחד היה הקיבוץ החזק והמבוסס בעמק. כיום שככו רוחות הפילוג ושני הקיבוצים משתפים פעולה בתחומים רבים. האתר של אשדות יעקב איחוד (היסטוריה, אתרים ועוד) מזרחית לקיבוץ (עם הכניסה לקיבוץ ממשיכים בנסיעה ישרה עד לשער המזרחי) נמצא 'מצפה אבנר אלתר' לזכרו של בן הקיבוץ שנפל באסון המסוקים ב- 1997, עם חורשה של עצי ארץ-ישראל ושולחנות וספסלים לישיבה. סמ"ר אבנר אלתר ז"ל סמוך לחורשה נמצא מגדל שמירה: 'העמדה המזרחית', שנבנה בזמן המאורעות ב- 1936 ושימש להגנה על הקיבוץ מכיוון מזרח. במקום ישנה תצפית מצוינת על עמק הירמוך ('הזור'), עם שדות ומטעים משני צידי הגבול.

אשדות יעקב:

אשדות יעקב אתר האקוודוקט שופץ לאחרונה, נצבע והוצב עליו שלט הסבר. ב- 1937 הוחל בבניית מכון שאיבה בירמוך, שניתן לראות את שרידיו מעבר לגדר הגבול. אז הועלו המים על עבר המישור, ומשם בצינורות (וכעבור שנה באמת המים) אל עבר השדות של הקיבוץ. הפעלת מכון המים העלתה את גודל השטח המושקה של אשדות יעקב מ- 750 דונם ל- 2400 דונם.

בין אשדות למסדה:

בין אשדות למסדה האקוודוקט הגבוה והמרשים שנמצא מדרום לקיבוץ מסדה נבנה בתחילת שנות ה- 40. באותה התקופה התאגדו חמישה קיבוצים שהיו להם אדמות במרכז הצד המזרחי של העמק (כנרת, דגניה א', דגניה ב', בית זרע ואפיקים) להקמת מערכת הובלת מים והשקיית השדות באזור. בכתבה באתר ווי-נט ניתן לראות את תהליך בניית האמה. שימו לב לאדמה החשופה ללא גידולים בזמן העבודות. בריכת מקורות בית זרע משמשת כתחנת אגירה למים שמועברים מן הכנרת לממלכת ירדן בעקבות הסכמי השלום בין שתי המדינות. המים נשאבים מהכנרת (מהירדן ליד סכר דגניה) ומוזרמים בקו כנרת-בית שאן לבריכת בית זרע. משם מועברים המים בצינור שהניחו הירדנים לעבר שטחם. ישראל לוקחת בחזרה מים מהירמוך. המים נאגרים ב'מפעל ירמוכים', בריכה על הגבול מתחת למסדה. משם מוזרמים המים לשימושים שונים וכן לאגירה בחורף בכנרת.

מסדה ושער הגולן:

מסדה ושער הגולן כאן ביתי אל מול גולן כתבו והלחינו יוסף נצר וחיים ברקני, חברי שער הגולן. ואכן שני הקיבוצים שהוקמו בניסן תרצ"ז, מרץ 1937, כישובי 'חומה ומגדל' מדרום מזרח לכנרת שוכנים בסמוך ולמרגלות הגולן. על עליית הישובים דיווח עיתון דבר ב- 23/3/1937. קיבוץ מסדה נקרא כך בהשראת הפואמה 'מסדה' של יצחק למדן, שהפכה לאחד מהאתוסים המרכזיים של הציונות. קיבוץ שער הגולן ('עין הקורא' כאשר ישבו חבריו ליד ראשון לציון) היה עם הקמתו הישוב הקרוב ביותר אל הגולן באזור עמק הירדן. רכישת הקרקעות לשני היישובים נערכה במסגרת 'מפעל ארלוזורוב' , במסגרתו רכשה הקק"ל 8000 דונם מאדמות צמח, מהם הוקדשו כ- 2000 דונם לשני היישובים. עד שנות ה- 40 הושלמה הסדרת קרקעות הקיבוצים וריכוזן בגושים לכל משק. הוקמו מכוני מים משותפים בירמוך אשר סיפקו שפע מים. ענפי החקלאות הבולטים היו הבננות ובריכות הדגים. בעת חפירת הבריכות של שער הגולן נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים, אשר נחשפו עם השנים. כיום אתר זה נושא את שמה של 'התרבות הירמוכית'. מומלץ לבקר ב מוזיאון התרבות הירמוכית בקיבוץ . מסדה- עמדת שמירה בדרום מזרח הקיבוץ

מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות:

מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות ב- 15/5/1948 פלשו כוחות סורים אל מרחב עבר הירדן. אחד הכוחות נע מכיוון תל דוויר (דבר) אל עבר הישובים. בהתקפה על מכון המים ממזרח לישובים נהרגו שישה משמונת הלוחמים ששמרו עליו, והמבנה על משאבותיו פוצץ. ההתקפות על מסדה ושער הגולן נמשכו מספר ימים, עד אשר ב- 18/5 עזבו חבריהם את שני הישובים. כוחות סוריים ובוזזים מהאזור נכנסו למשקים והרסו ובזזו אותם. רק לאחר מספר ימים, עם נסיגת הסורים מכל אזור עמק הירדן, שבו חברי מסדה ושער הגולן לביתם. סיפור עזיבת המשקים שלא בשעת קרב זכה לביקורת רבה ונשאר כפצע פתוח אצל חברי שני הישובים במשך שנים רבות. כתבה על כך ב'הארץ' אתר האינטרנט המצויין של שער הגולן מספק אינפורמציה רבה על ההיסטוריה של המקום, על אתרים ומקומות בקיבוץ, על דמויות ויוצרים ידועים בני שער הגולן ועוד מידע מעניין רב. דגם של מכון המים על גדר המערכת ממזרח לקיבוץ שער הגולן

אנדרטת מג"ב ותל דבר:

אנדרטת מג"ב ותל דבר ממזרח לשער הגולן, בכביש מקביל לכביש 98 נמצאת אנדרטה זו, לזכר ארבעה לוחמי משמר הגבול שעלו עם רכבם על מוקש בשנת 1966. כתבה ב'דבר' רבות מדרכי העפר בין השדות והמטעים צופו באספלט בעקבות פעולות מיקוש רבות שביצעו מחבלים, אך כיום רובן אינן מתוחזקות בקפידה ובורות רבים נפערו בהן. תל דבר (דוויר) נמצא במקום בו 'פורץ' הירמוך מבין ההרים אל עבר בקעת כנרות. בסיור ארכיאולוגי שנערך באזור ב- 1943 ע"י הארכיאולוגים שמואל ייבין, בנימין מייזלר (מזר) ואחרים נסקר גם תל דבר. הם גילו חלק משערי העיר, שרידי חומה, 'וחקרה' בראש התל שהם זיהו לתקופה הרומית. בתל נמצאו שרידי ישוב החל מהתקופה הניאוליתית ועד לממלוכית. ב- 1997 נערכה במקום חפירת הצלה עקב הכוונה להקים סכר בפתח תעלת הע'ור. הישוב העיקרי שנמצא הוא מהמאה ה-2 וה-3 לסה"נ, בו גם ספלים מאבן גיר שייתכן ומעידים על נוכחות יהודית. זיהוי אחד לאתר הוא עם 'לו דבר' המקראית (שמואל ב', ט', 5) וזיהוי נוסף מקשר את התל עם 'מגדל צבעיא'. מאזור תל דבר יצא כוח הצבא הסורי לכיוון מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות. כיום אזור התל נמצא מעבר לגדר המערכת והוא לא מטופל ומכוסה בצומח. תל דבר בין הירמוך למצוק הבזלת

הירמוך 'ההררי':

הירמוך 'ההררי' נפרד לרגע מהירמוך ונעלה מעבר ל'גבעת גולני'. שם ישנה דרך עפר (לג'יפים) שעברה בסמוך לקו הגבול המנדטורי בין ארץ ישראל וסוריה ושל הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה. ממזרח לדרך, ממש לפני גדר של שדה מוקשים נמצאת אבן גבול מס' 70 שהוצבה כחלק מקו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל ובין המנדט הצרפתי בסוריה-לבנון. פעילות מחלקת המדידות של א"י בזמן המנדט 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) הושלמה בתחילת שנות ה- 60. היא הפכה את עמק הירדן המזרחי מאזור מדברי למחצה ודל אוכלוסין, לאזור החקלאי הגדול בירדן. תעלת הטיה נחפרה מהירמוך עד צלע ההר שם יש שערים לויסות המים. משם מוזרמים המים במנהרה באורך 800 מ' עד לתחילת התעלה. בזמן מלחמת ששת הימים ולאחריה הופצצה התעלה ע"י צה"ל בתגובה להפגזות ופיגועים משטח ירדן. כיום לאחר הסכם השלום בין המדינות הוקם בשיתוף פעולה, סכר הטיה מבטון שמגביר את זרימת המים אל עבר התעלה.

מסילת הרכבת לאורך הירמוך:

מסילת הרכבת לאורך הירמוך בתכנונים המוקדמים לקו הרכבת מחיפה לדרעא סומן הקו כשהוא עולה דרך ואדי סמך. מייסנר פחה, מקים מסילת 'הרכבת החיג'אזית', שינה את התוואי אל עמק הירמוך, ייתכן בשל מתינותו היחסית של האפיק ואולי מחשש לחוסר במים לקטרי הקיטור. הקמת המסילה בתוואי זה חייבה הקמת מספר רב של חתכים, סוללות, מנהרות גשרים וויאדוקטים (גשר שבנוי מעמודים וקשתות ונושא דרך/ מסילה). העבודה בקטע הירמוך שובשה תכופות עקב מפולות אדמה ושטפונות עזים בנהר. 'ג'סר אל האווי' (גשר אל חמה) המרשים היה הגשר הארוך ביותר בארץ-ישראל, כ- 130 מ' אורכו והוא התנשא גבוה מעל ערוץ הירמוך. צילום של הגשר בעת הקמתו במבצע 'כרבולת' (ליל הגשרים) בליל ה- 16-17/6/1946 פוצץ הגשר . הכוח המבצע הגיע מקיבוצי עמק הירדן דרך תוואי הנהר. העמדה ליד הגשר היתה נטושה והגשר חובל ללא בעיות מיוחדות, אך בשעת הנסיגה נתקל הכוח בסיור רכוב אשר ספג אש מהלוחמים הנסוגים ששבו בשלום לבסיסם בעמק הירדן. מעביר מים בסוללת המסילה, 800 מ' ממזרח לתל דבר, האחרון לפני ירידת המסילה אל ערוץ הירמוך. 50 מ' מעל המעביר נמצאת אבן גבול 71.

תקריות אש בדרך לחמת גדר:

תקריות אש בדרך לחמת גדר בהסכמי שביתת הנשק עם סוריה לאחר מלחמת העצמאות נקבע שאזור חמת גדר והדרך אליה יהיו בשטח המפורז. במסגרת המאבק על מקורות המים ותקריות האש בגבול עם סוריה ארעה ב- 4/4/1951 'תקרית אל חמה'. אנשי הסיור, לבושים במדי שוטרים, נעו לכיוון האתר בכדי להפגין את ריבונות ישראל שם. בקרב שהתפתח נהרגו שבעה חיילים. בתגובה לתקרית הפעיל צה"ל לראשונה מאז מלחמת העצמאות את חיל האוויר שתקף את עמדות הסורים באל חמה. הסורים החזיקו בחמת גדר עד ל- 1967. גם לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הגולן נמשכו תקריות אש לאורך הדרך, בהן נפגעו חיילים וגם אזרחים. שתי האנדרטאות נמצאות בערך באמצע הדרך לכיוון חמת גדר, על צלע ההר מצפון לכביש, וניכר שיש יד מכוונת ששומרת ודואגת לנקיונן.

וכאן חברים אנו מסיימים! על הקומפלקס המעניין של חמת גדר בפעם הבאה...:

וכאן חברים אנו מסיימים! על הקומפלקס המעניין של חמת גדר בפעם הבאה...

הפניות וביבליוגרפיה:

הפניות וביבליוגרפיה כללי : # יהודה רות, גבול הירמוך , בתוך: נופים ואתרים, משרד הביטחון, 1985, עמ' 68-73 # י. בן אריה, עמק הירדן התיכון , הוצאת הקיבוץ המאוחד, מרחביה, 1965 # ללא מחבר, כנרות לשנת העשור , המועצה האיזורית עמק הירדן, 1958 # מוקי צור, הכנרת וסביבתה , הוצאת אריאל, ירושלים, תשנ"ט #ירח פארן, עמק הירדן- אזור תפקודי במעבר מישוב למדינה 1947-1949 , אוני' חיפה, חיפה, 1999 # תצ"אות גרמניות באיכות גבוהה של א"י במלחמת העולם הראשונה: http://www.gda.bayern.de/findmittel/ead/index.php?fb=102 # מדינת ישראל- אוסף התצלומים הלאומי: http://147.237.72.31/scripts/topsrch/topapi.dll?ShowSimpleHtml&H1 ירמוך : # ארנון סופר, המאבק על המים במזרח התיכון , עם עובד, תל אביב, 2006 # הספרייה הוירטואלית של מט"ח: נהר הירמוך http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13156 # גדעון ביגר, גבולות בנהר ואגם- הכלל והפרט בגבולות מדינת ישראל , בתוך: מיים וחיים http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2401&lv=cc&main_id=401&code_name=A_maim0286 # נוריט קליאוט, מעט מים ושותפים רבים מערכת הירדן-ירמוך עבר ועתיד , בתוך: מים והשקייה http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0369 # עמית מנדלסון, שמורת הירמוך , בתוך: טבע ונופים בישראל http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9A

הפניות וביבליוגרפיה:

הפניות וביבליוגרפיה נהריים : # צדוק אשל, ימי נהריים: האנשים, הישוב והמפעל , משרד הביטחון, תל אביב, 1999 # צדוק אשל, נהריים: סיפורה של תחנת הכוח , חברת החשמל לישראל, תל אביב, 1990 # רן אמיתי, תרומתה של חברת החשמל הארץ ישראלית להתפתחותו של עמק הירדן התיכון בתקופת המנדט , האוני' העברית, ירושלים, 2004 # נהריים באתר התיירות של אשדות יעקב http://www.ashdot-naharayim.co.il / מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות : #אסף אגין, נפילת ישובים במלחמת העצמאות- מיתוס ומציאות: פרשת נטישת מסדה ושער הגולן , אוני' חיפה, חיפה, 1996 # בנימין עציוני, אילן ושלח: דרך הקרבות של חטיבת גולני , מערכות, תל אביב, 1952 # מפי הלוחמים, קרב קיבוץ שער הגולן ומסדה- גדוד 22, חטיבת כרמל http://gdud22.blogspot.com/2010/12/22_23.html?spref=tw אמות המים, אתר דן צמחי : # טיול לעבר: 1943- ושאבתם מים מהירמוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3159537,00.html # נגה גזית, סעיף המים בהסכם השלום בין ישראל וממלכת ירדן , אוני' חיפה, חיפה, 2002

הפניות וביבליוגרפיה:

הפניות וביבליוגרפיה אנדרטת מג"ב : # אתר יזכור- דף ההנצחה לזכר ניסים כהן (מוזכרים גם שמותיהם של שלושת ההרוגים הנוספים) http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=45262 תל דבר : # הספרייה הוירטואלית של מט"ח: נהר הירמוך http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13156 # עיתון הצופה, עצי שיטים והשיטה הסלילנית (מגדל צבעיא) http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=21565&Word=&gilayon=2914&mador = # שמואל יבין ובנימין מזר, רשמי סיור שני בעמק הירדן הצפוני , בתוך: ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה י"א (ג-ד), ירושלים, תש"ה, עמ' 17-21 # עוזי ליבנר, מדרש ג"ג גלילי על מסע נערי איוב , קתדרה 120, יד בן צבי, ירושלים, תשס"ו, עמ' 33-54 'תעלת המלך עבדאללה' # נגה גזית, סעיף המים בהסכם השלום בין ישראל וממלכת ירדן , אוני' חיפה, חיפה, 2002 # ללא מחבר, התוכניות לפיתוח בקעת הירדן , עמלנט, 1998 http://www.amalnet.k12.il/meida/geog/gmei0083.htm

הפניות וביבליוגרפיה:

הפניות וביבליוגרפיה קו הגבול בין ארץ-ישראל וסוריה # חיליק הורוביץ וישראל לוגר, מחלקת המדידות המנדטורית וגבולות ארץ-ישראל , המרכז למיפוי ישראל, 2007 http://www.gis.mapi.gov.il/mapi/gis/moreset_1_new/moreset_1_new/ofer/mis_moreset/makor_mis/gvulot_mandat.htm # ללא מחבר, גבולה הצפוני של ארץ-ישראל , מרכז מדע ודעת תל חי, 2002 http://www.telhai.ac.il/gifted/gvul / מסילת הרכבת בירמוך # פנחס פיק, מייסנר פחה: חלוץ הרכבות בארץ-ישראל ושכנותיה- האיש, מסילותיו וקורותיהן , קתדרה 10, יד בן צבי, תשל"ט, עמ' 102-128 # אוריאל אופק, ליל הגשרים , הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1981 תקריות אש # משה שמש, המאבק הערבי על המים נגד ישראל 1959-1967, בתוך: מים וחיים http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2601&lv=bb&main_id=601&code_name=A_maim0445

authorStream Live Help